איך כותבים תוכן ל-SEO ב2019: המדריך המלא

הקדמה – למה בכלל צריך לכתוב היום תוכן בצורה שונה?

הדרך הכי פשוטה לכתוב תוכן היא לפנות למישהו שיכתוב "מאמרי SEO". למי שלא יודע, אלו הם מאמרים פשוטים יחסית שבדרך כלל גם "דוחפים" לתוכם לא מעט מילות מפתח. המטרה של המאמרים האלו היא בדרך כלל אחת ויחידה : להעלות את הדירוג של הדף או דפים אחרים (באמצעות קישור אליהם) בגוגל ולרוב אין בהם ערך של ממש.

גוגל כמובן מנסה להילחם בטקסטים האלו באמצעות שלל עדכונים ושיטות לזהות תכנים עם תבניות של קישורים לדפים אחרים. העדכון הכי ידוע הוא עדכון פנדה שניסה לזהות תכנים באיכות נמוכה או תכנים שהועתקו ממקורות אחרים.

הבעיה עם עדכונים כמו פנדה היא שהאפקטיביות שלהם תלויה בשפה בה כתובים הטקסטים. לדוגמה, באנגלית ושפות אירופאיות אחרות הם יחסית יעילים מכיוון שגוגל משקיעה מאמצים רבים בפיתוח אמצעים לניתוח הסמנטיקה והדקדוק של השפה. לעומת זאת, בשפות אזוטריות יותר כגון עברית, היכולת הזו פחות טובה ולכן לפנדה הייתה השפעה פחות מורגשת. למרות זאת, יש אור בקצה המנהרה, ומי שעושה שימוש ב"גוגל טרנסלייט" בוודאי שם לב שהוא בהחלט משתפר גם בעברית.

קידום באמצעות תוכן בעברית

מה כל זה אומר? בפועל שימוש ב"תוכן  SEO" עדיין עובד לא רע בעברית. בתור מי שהמקצוע העיקרי שלו הוא כתיבת תוכן ויודע פחות או יותר מה קורה בשוק, אני יכול להעיד שעדיין יש לא מעט כותבי תוכן שכותבים בגרושים כמויות גדולות מאוד של מאמרים. המקדמים ששוכרים אותם משתמשים בתוכן הזה על מנת ליצור הרבה מאוד אתרים ובלוגים שמקשרים לאתרים הראשיים אותם הם רוצים לקדם.

הטקטיקה הזו נקראת "חוות תוכן" או "רשתות בלוגים פרטיות (PBN), וגם בהן גוגל מנסה להילחם. חלק מהמקדמים מנסים להסוות את הפעולות שלהם באמצעות יצירת מעגלים שונים של אתרים, כך שהאתרים במעגלים החיצוניים ביותר מקשר לאתרים במעגלים פנימיים יותר באופן כמה שיותר אקראי, ולכן קשה יותר לגוגל להסיק שכל האתרים האלו נמצאים באותה רשת. רשתות הבלוגים אמנם קשורות יותר לקישורים ועדכונים כמו "פינגווין", אבל חשוב להבין שהן דורשות הרבה מאוד תוכן, ומכאן גם הצורך במאסות של מאמרים.

האם אפשר גם אחרת?

כפי שהסברתי, בחו"ל הטקטיקות שמקובלות בארץ כבר עובדות הרבה פחות טוב והן נכנסות לתחום של "קידום שחור" (בלק הט). כלומר, טקטיקות מסוכנות שבדרך כלל לא שוות את הסיכון ועוברות באופן ברור על ההנחיות של גוגל למנהלי אתרים. אחת התובנות של מקדמים בחו"ל היא שאיכות עדיפה על כמות ובדרך כלל תוכן באיכות טובה יכול להיות שווה ערך להרבה מאוד תכנים באיכות נמוכה, ולפעמיים או אפילו יעלה פחות (אם אתם מוצאים כותב תוכן שהוא לא "גרידי" מדי)..

זה לא אומר שהם לא בונים קישורים או מבצעים החלפות קישורים, אלא שהם עושים בדיקה מדוקדקת יותר של האתרים איתם הם בוחרים לשתף פעולה ועם אילו מקדמים אחרים בדיוק הם עובדים.

עוד תובנה חשובה היא שתוכן חשוב גם לגולשים. אם אני מפרסם מאמר מקצועי באתר נחשב ושם קרדיט לאתר שלי או לאתר של הלקוח שלי, יכול מאוד להיות שדרך הקישור הזה יגיעו אלי לקוחות פוטנציאלים עם שיעור המרה גבוה יותר. זו הסיבה שכמעט כולם מדברים על תוכן שלא מיועד רק למנועי החיפוש ועל שיווק באמצעות תוכן.

אינסטלטורים ומתקיני מזגנים

עד כאן הכול טוב ויפה, אבל עכשיו תשאלו  ובצדק מה בדיוק עושים אם מקדמים לקוחות שאין באמת הרבה מה לחדש בתחום שלהם כמו למשל אינסטלטורים או מתקיני מזגנים? התשובה שלי היא שדווקא כן יש מה לחדש : היום הגולשים רוצים למצוא תשובות לשאלות שמציקות להם ולא בהכרח פתרון מידי.

ניקח למשל את הדוגמה של אינסטלטורים, במקום להתחיל להקליד "אינסטלטור בצפון", אפשר לבדוק מילת מפתח כמו צנרת ולקבל רשימה של מילות מפתח כלליות (בדרך כלל…):

כמו שאפשר לראות, אנשים מחפשים הרבה מאוד דברים שהם לא בהכרח תיקון אינסטלציה כאן ועכשיו, וזו ההזדמנות לתפוס אותם ולהביא אותם לאתר שלנו (או לערוץ היו-טיוב אם אנחנו משקיעים בסרטונים). מאמר אינפורמטיבי שעושה לגולש סדר בראש משרת כמה מטרות :

1. הוא בונה אמון ביננו לבין הלקוח: בפעם הבאה שהלקוח יצטרך תיקון או יחליט לשדרג את הצנרת שלו, ייתכן מאוד שהוא ייפנה אלינו מכיוון שעשינו עליו רושם והפגנו הבנה בתחום.

2. חשיפה: גם לחשיפה במנועי החיפוש יש משמעות : מבחינת הגולש, מי שמופיע הרבה בתוצאות משדר מוניטין גבוה יותר מכיוון שהוא לא באמת יודע כמה התחום של קידום אתרים תחרותי ושלא כולם בהכרח משחקים לפי הכללים.

3. כיסוי של הרבה מילות מפתח : חשבו על גולש שמקליד כמה חיפושים ומגיע כל הזמן לאותו האתר. זה בהחלט מוסיף ליוקרה של בעל העסק ומשמר אותו בתודעה של הגולש.

אם אתם רוצים לראות איך עושים את זה נכון, אתם יכולים להסתכל באתרים כמו "המקצוענים" או "שיפוצים פלוס" אלו הם רק כמה פורטלים עם הרבה מאוד מאמרים ומידע שימושי, ואם אתם מקדמים בתחום בעלי המקצוע, אין כמעט סיכוי שלא נתקלתם בהם. הם אמנם לא מספקים שירותים, אבל מרוויחים טוב מאוד מלידים ושיתופי פעולה.

ואגב, אני מאוד ממליץ לא ליפול למלכודת של ניפוח מאמרים מקצועיים. כמעט בכל אתר שאני נכנס אליו ואני מוצא בו מידע מועיל, אני גם מוצא לפחות 2-3 פסקאות שמנסות להיות שיווקיות, אבל במקרים רבים הן פשוט מביכות. לדוגמה, אני יכול להתחיל לקרוא מאמר על עיצוב מטבח כפרי ולראות פסקה כזו:

אם הייתי מגיע מהחלל החיצון ורוצה לדעת מה אנשים עושים במטבח, כנראה שהייתי הולך לויקיפדיה (או פותח מילון בין – גלקטי). אני כל הזמן שומע את התירוץ שאף אחד גם ככה לא קורא את המאמרים האלו, אבל לדעתי זה עניין של ביצה ותרנגולת: אנשים לא קוראים את המאמרים האלו בדיוק מכיוון שהם מתחילים ככה במקום להגיע לתכל'ס…

איך למצוא אם התוכן שלי עובד?

לכתוב תוכן טוב זה לא מספיק, אלא יש לעקוב אחרי התוכן הכי פופולארי שלכם באתר וכיצד הוא תורם לביצועים שלו (או גורע מהם). יש כמה שיטות פשוטות שאני אוהב להשתמש בהן:

אחוז כניסות מגוגל: אתם יכולים להיכנס לתוך ה-Search Console, משם לדוח ביצועים ומשם לעמודים. מה שתקבלו זו רשימה של עמודים עם אחוז הלחיצות על כל עמוד והמיקום הממוצע שלו בתוצאות. עמודים במקומות גבוהים (בין 1-10), אבל עם אחוזי לחיצה נמוכים הם עמודים שצריך לשפר מבחינת תגיות המטא, ולצורך העניין הן חלק מהתוכן. אל תשאירו את תגיות התיאור ריקות גם אם הטקסט טוב: לא תמיד הגולש מבין על מה הדף מדבר מברירת המחדל שגוגל מציג לו בעמודי התוצאות (שהיא לרוב השורות הראשונות בדף).

החיסרון היחיד הוא שאם יש לכם דפים עם שם ג'נרי כמו מספר או קוד מסוים, תהיו חייבים ללחוץ על תצוגה מקדימה. לכן אני תמיד ממליץ לתת לדפים שמות באנגלית עם שתיים שלוש מילים. (שמות בעברית יכולים לסבך אתכם עם בניית קישורים).

ביצועים תחת Google Analytics: הנתונים ב-Analytics יכולים להטעות מכיוון שגוגל לא יכול לדעת את זמן השהייה בעמוד שהגולש יצא ממנו (עד כמה שידוע לי), ולכן אתם לא יכולים לדעת כמה זמן הגולש צפה בתוכן שלכם. מה שאתם כן יכולים לעשות זה לבדוק אילו עמודים היו הכי ממירים, זאת בהנחה שאתם מגדירים יעדים כמו מילוי טופס או חיוג דרך לחיצה על טלפון באתר (לכן רצוי להדגיש את הטלפון על מנת שתוכלו לקלוט את הלחיצה עליו).

רשימות תפוצה: אם אתם שולחים דיוור לרשימה יחסית גדולה (של 100 אנשים ויותר), אתם יכולים לדעת בדיוק כמה אנשים פתחו את המייל ולחצו על הקישור בפנים. זו דרך מצוינת לבדוק איזה תוכן היה הפופולארי ביותר. עדיף לשלוח כמה קישורים בכל רשימת תפוצה, גם כדי לא לשגע את הנמענים עם כל עמוד חדש שאתם מעלים, וגם כדי שיהיה להם מגוון לבחור מתוכו.

הערה אחרונה על וורדפרס

לסיום, אי אפשר להתעלם מהשינוי היסודי בוורדפרס 5: אם עד עכשיו העורך החדש (גוטנברג) היה אופציה, מגרסה 5 והלאה הוא הופך להיות העורך היחיד ואם אתם רוצים לחזור לעורך הישן, תצטרכו להתקין פלאגין. אני ממליץ להתקין אותו רק אם יש לכם בעיה לעשות העתק הדבק מוורד (כמו שקרה לי) ואין לכם כוח להתחיל לנקות תגיות או להעתיק את הטקסט כטקסט פשוט ולאבד את כל העיצוב. (אם אתם לא מכירים בכלל וורדפרס חס ושלום: פרק בנושא וורדפרס בשמולTV)

גוטנברג מתבסס על בלוקים ולכן קל יותר לשנות את העיצוב של הפסקאות השונות בעמוד, הבלוקים יכולים להיות אחד מתחת לשני, אך יש גם אפשרות למקם אותם אחד בתוך השני דרך תפריט ה-Layout. לעומת זאת, גוטנברג לא גמיש (או אסתטי) כמו אלמנטור, ואי אפשר לשנות את הגודל של כל בלוק באופן חופשי כמו שמכווצים או מותחים תמונות. גם מספר ה-Widgets מאוד קטן ולמעשה מתבסס על אלו הקיימים בוורדפרס (אלא אם כן התקנתם תוספים מסוימים).

אני חייב להודות שברגע הראשון סלדתי מן העורך החדש ומפונט ברירת המחדל הנוראי שלו, אבל אחרי כמה דקות של שימוש גיליתי שהוא בהחלט מאפשר לעשות דברים מהר יותר : לדוגמה, לשנות סדר של פסקאות או למקם תמונות אחת ליד השנייה.

מה שכן הפריע לי עם גוטנברג הוא האופן שבו הוא דוחף את שאר האלמנטים של פרסום הפוסט לצדדים. לדוגמה, התיבה של yoast SEO נדחפת למטה וצריך קודם כל לפתוח אותה ורק אחר כך לגלול את העמוד למטה. למרות זאת, אני מאמין שהבעיות האלו יתוקנו יחסית מהר כשכל התוספים יעודכנו. כרגע הוא גם לא מתורגם לעברית במלואו, אבל הכתיבה מימין לשמאל לא נפגעת מכך.

המדריך הזה נכתב ע"י איתי ברנר, אשף הכתיבה ברשת

יצירת קשר מהירה