גוגל חשף או נחשף?

מאת שמוליק דורינבאום


לקראת סוף שנת 2011 היקרה דלף מסמך יקר ערך של גוגל לרשת, ישנן ספקולציות כאלו ואחרות אשר מספרות שהמסמך לא דלף אלא יצא בכוונה תחילה ללא כל "דליפה" אך מן הסתם עולה השאלה האם זו פעילות יח"צ שטוענת לחפותה לחסוך את הבושה של הדליפה? לא קריטי לנו כרגע, מה שחשוב הוא מה שכתוב שם כי אחרי הכל, המסמך הינו בן 125 עמודים אשר מדבר על אופן הדירוג של גוגל לאתרים בתוצאות החיפוש, החל מאילו אתרים צריכים לקבל מדליה ואילו אתרים צריכים לקבל בעיטה חזקה באחוריים (ואני מאוד עדין במילותיי)

אני לא תירגמתי את כולו (עדיין לא בכל אופן, יש לי עבודה לעשות אחרי הכל…) אבל החלטתי לתת את הטיפים החשובים שנאמרו בכמה וכמה מאמרים שונים באינטנרט ועדיין חשובים מאוד להמצא בכל מקום רלוונטי לנושא קידום אתרים בגוגל.

אנחנו קודם כל למדים שהמסמך הזה בעצם הועבר לאנשי הבדיקות, מה שאומר שלא רק גוגל-בוטים (רובוט אוטומטי) בודקים לנו את האתר אלא גם עובדים חיים ונושמים אשר כנראה עוברים על התוצאות בצורה ידנית גם כן (משער שמדובר בביטויים תחרותיים בלבד).

בכדי לסדר את הראש אתחיל ואספר על הטבלה הראשונית והחשובה (לי בכל אופן) מכל, אילו אתרים / תכנים מקבלים עדיפות? לפי המסמך, אלו הסימנים:

למען הדוגמאות, נשתמש בביטוי "אייל גולן"

  • הכרחי: תוכן שגולש חייב לראות בהקשר לביטוי המבוקש
    • דוגמא: אדם שהקליד "אייל גולן" יגיע לאתר הרשמי שלו
  • שימושי: תוכן שרצוי שהגולש יראה בהקשר לביטוי המבוקש
    • דוגמא: אתר המעריצים של אייל גולן
  • רלוונטי: תוכן רלוונטי לביטוי המבוקש
    • דוגמא: ידיעות מהחדשות אודות אייל גולן (אתרי חדשות בידור וכד')
  • רלוונטי פחות: תוכן פחות רלוונטי בהקשר לביטוי המבוקש
    • דוגמא: חדשות ישנות אודות אייל גולן
  • חסר תועלת: תוכל שלא קשור לביטוי בצורה ישירה ואף יכול לעזור רק למעט מאוד מהגולשים
    • דוגמא: חדשות / אתרים אודות דודו אהרון (זמר נוסף בז'אנר)
  • בלתי ניתן לדירוג: תוכן בלתי שמיש או ניתן כלל לדירוג, לא יכול לעזור כמעט לאף גולש אשר הקיש "אייל גולן"
    • דוגמא: אתרים בשפה זרה, אתרים שלא נטענים כלל וכד'.

(מופנה לקוראי המסמך): "הדירוגים שלכם ישמשו להערכת איכות מנוע החיפוש ברחבי העולם. מנועי החיפוש טובים צריכים לתת תוצאות טובות, כי הם מועילים עבור גולשים בשפה והמיקום הספציפי שלהם"

המסמך הזה מבקש מהבודקים של גוגל שבעצם ייראו את עצמם כגולש לכל דבר, האם הם קיבלו את התוכן שהם ביקשו? הרי לא כל גולש הינו גולש קניין, לא כל גולש מחפש לקנות ספר אלא אולי רק לקרוא סקירה עליו, האם קיבל את מה שצריך? נכון שיש פרסומות מכל עבר באתר ונכון שאפשרי המצב שאותה סקירה הופיעה כבר באתר או שניים אבל בהחלט האתר לא נחשב כספאם אם הוא נותן את מה שביקש הגולש.

ספאם לפי המסמך הוא לא דבר כזה שכיח כמו שחשבו רוב בעלי האתרים, לצערינו היום ישנם כותבי תכנים אשר מוכרים בכמה אגורות למילה מה שהופך את האינטרנט למאגר גיבובי מילים בשפע, אבל עדיין, אם הגולש קיבל את המידע שהוא היה צריך מהאתר (לא משנה כמה נמוך התקציב לתכנים היה שם או כמה נמוכה שפת הדיבור בתוכן) הוא לא ייחשב כספאם.

גוגל מחשיבים כספאם אתרים הרבה יותר רדיקליים בתחום, אתרים כאלו שנותנים לרובוטים התכנותיים שלהם לייצר תכנים אוטומטיים עם אחוז מדויק של מילת המפתח הרלוונטית לתחום. יותר מזה, מיתוס שהתפוצץ לכמה מאיתנו בפנים הוא עניין שכפול התכנים, גוגל כותב ומסביר במסמך ששכפול תכנים לא תמיד אומר שהאתר הינו ספאם (דבר שאני טוען כבר שנים), באם יש תוכן משוכפל לפעמים יכול להיות הדבר נכון לגולש ולאתר עצמו.

באם האתר מציג תוכן שנמצא כבר במקום נוסף באינטרנט, יכולות להיות כמה וכמה סיבות הגיוניות, כמו למשל שהאתר עוסק בתחום שמצריך הסברים מאוד מפורשים ולרוב דיי מדויקים באתרים השונים בתחום, דוגמא שלדעתי נכונה: אתר של רואה חשבון, כל רואה חשבון יגיד לכם לרוב את אותם הדברים אודות תהליכי פתיחת עסק, מדרגות מס וכד'. בדיוק כמו אתרי מאמרים לדעתי שעובדים עדיין מעולה בישראל, אתרים אשר כולם יחדיו מציגים לרוב את אותם מאמרים שכבר הפיצו הכותבים שלהם בעבר באתרי מאמרים שונים. האם הם אתרי ספאם? לא, (לפחות לא המאמרים הטובים ששם) הגולש שהגיע עלול להגיע לתוכן שלא קרא מימיו לא משנה כמה אתרי מאמרים קדמו לו בתוכן.

מזלנו כיום שיש אלגוריתם של גוגל הנקרא Phrase Rank , האלגוריתם הזה בודק בעצם באם ישנו הקשר רלוונטי לתחום מעבר לביטוי מקודם, לדוגמא באם האתר מדבר על "ייעוץ שיווקי", גוגל מצפה למצוא בתכנים של העמוד ביטויים נוספים קשורים כמו "סנדאות ייעוץ שיווקי" או "ייעוץ ניהולי" ועוד כמה ביטויים שכל אחד מאיתנו יכול למצוא בתחתית עמוד תוצאות החיפושים בעמוד הראשון בגוגל תחת הביטוי הרלוונטי אלינו. לדוגמא:

sample

 

אין ספק שאתרי הספאם שולטים בכמה וכמה גזרות לא מבוטלות בגוגל אבל בדיוק למען הדברים האלו גוגל ממשיכים ומקפידים למצוא את הבעייתיים עד לרמת מציאת בעלי האתרים על פי WHO-IS ולבדוק ולמצוא איפה עוד הם נמצאים או יותר מזה, איפה עוד הם יהיו בעתיד.

מהמסמך הזה כל אחד מאיתנו צריך לדעת לעשות את הבדק הבית האישי שלו. כי המסמך ממשיך ומדבר על אתרי "תוכניות שותפים", אתרי פרסומות, אתרי ספאם ותוכן זול ועוד כמה וכמה נושאים חשובים אבל לדעתי למי שרוצה לדעת תהליך בריא של קידום אתרים בגוגל צריך באמת לבדוק את האתר שלו מקרוב בתור מבחן אישי ולנסות לענות על השאלה "האם האתר שלי עונה על אחד מהפרמטרים הנ"ל?"

התחלתם במבחן האישי? מה הסקתם? האם לטובה או לרעה? האם יש מקום לשיפור או לנוח על זרעי הדפנה, הרעיון הוא לא לדעת איך לתחמן את גוגל אלא איך לענות על צרכי הגולש / הלקוח הפוטנציאלי שלכם.

בהצלחה בקידום האתר שלכם במידה ואתם עושים זאת בצורה עצמאית, באם לא – אתם תמיד מוזמנים לדבר איתנו!

מומזנים גם להתקשר אלי ישירות, שמוליק דורינבאום – 054-7126629