לא מעט זוכרים את האלגוריתם הזה של גוגל, אבל הילטופ יצא לראשונה לאור העולם בסביבות 2003. האלגוריתם בא לעזור לגולש הרבה יותר מאשר לעזור לבעל האתר עצמו, למה? משום שהוא מבוסס על מסמכי "מומחים" אשר אמורים לעזור לגולש לקבל את כל מה שהוא צריך על מנת להבין טוב יותר את התשובה לשאילתא הראשונית שלו בגוגל.
לא הבנתם? בוא נעשה סדר קטן:
מישהו כותב בגוגל "ניתוח לב פתוח", ועכשיו כולנו מבינים שמדובר בניתוח מאוד מורכב ויש הרבה מאוד להבין סביב הנושא ולא סתם לזרוק תשובות מאתרים כמו "כן, זה מסוכן, אבל חשוב". אז בגוגל תמכו ברעיון של אתר, אשר מציע הסבר מספק (לא, ה300 מילה שלכם במאמרים לא מספקים כלום) ואף יוציאו קישורים החוצה למדריכים נוספים בנושא או תשובות נוספות בנושא, אכן יקבלו מעמד גבוה יותר בתוצאות.
אבל רגע, איפה ה-JUICE הולך??
אחת הבעיות הגדולות של מקדמי אתרים, זה הפחד הגדול שלהם להוציא קישורים החוצה לאתרים אחרים, הרי למה שאני אוציא את הגולש החוצה (שלא לדבר על הג'וס של העמוד/אתר) ואאבד לקוח פוטנציאלי למתחרים? לאתרים אחרים? אז זהו, בגדול, הג'וס בכל מקרה אנחנו שומרים עליו רק כדי לא לאבד מיקומים בגוגל, אבל אם גוגל מציע לכם להוציא את הג'וס על מנת להתקדם, אז זה ללא ספק מבלבל, אבל לדעתי, בתחומים של E-A-T בעיניי גוגל זה בהחלט חשוב. (Expertise, Authoritativeness, Trustworthiness)
אז האם לעשות זאת על כל עמוד שלנו באתר?
בהחלט לא. אנחנו צריכים לזכור שעדיין יש ג'וס כללי (כוח כללי הכוונה) לאתר שלנו ואנחנו לא נאבד אותו בצורה כזו קלילה, אחרי הכל, לא כל עמוד שלנו באתר מצריך הסבר ויקיפדיה, לפעמים אפשר פשוט להסביר את זה גם ב300 מילה בלבד. הנה, תראו למשל את הכתבה הזו, האם הבנתם הכל? או שאתם מרגישים שאתם עדיין צריכים הסברים נוספים? 🙂
אם בכל זאת אתם רוצים הסבר נוסף, הנה כמה מקורות מעולים לכך: